מה ההון העצמי הממוצע בישראל? הנתון המפתיע לפי גיל ועיר

בואו נדבר רגע על הפיל שבחדר. הפיל הזה שלובש חליפת מותגים, נוהג ברכב שטח גרמני ושותה אספרסו כפול במגדלי יוקרה. כולם רוצים לדעת מה ההון העצמי הממוצע בישראל. למה? כי כולנו, בסופו של יום, קצת תחרותיים. אנחנו רוצים לדעת איפה אנחנו עומדים ביחס לשכן מלמעלה, זה שהרגע העלה לאינסטגרם תמונות מחופשה מוגזמת באיים המלדיביים. במאמר הזה אנחנו הולכים לצלול הכי עמוק שאפשר לתוך המספרים האמיתיים של העושר הישראלי. בלי פילטרים, בלי סיסמאות ריקות ובלי מונחים יבשים של כלכלנים. אתם הולכים לקבל פה את התמונה המלאה, הצבעונית והמרתקת שתגרום לכם להבין בדיוק איפה אתם ממוקמים על הסקאלה הפיננסית. והכי חשוב? אתם הולכים לקבל את מפת הדרכים המדויקת שתעזור לכם לקפוץ כמה שלבים למעלה, אל עבר מועדון "הטחונים". הבטיחו לעצמכם את עשר הדקות הקרובות, כי המידע שתקראו כאן שווה לכם, פשוטו כמשמעו, הרבה מאוד כסף. מתחילים.

הסודות של העושר הישראלי: כמה באמת שווה השכן שלכם ואיך עוקפים אותו בסיבוב

זה מדהים איך שאלות על כסף תמיד גורמות לאנשים לנוע בחוסר נוחות בכיסא.

בישראל, לדבר על כמה כסף יש לך זה כמעט טאבו. אפשר לדבר על פוליטיקה, על עניינים אישיים, אבל על השווי הנקי?

הס מלהזכיר.

אבל המציאות היא שכדי לשחק את המשחק הפיננסי ברמה הגבוהה ביותר, חייבים להכיר את לוח התוצאות.

אי אפשר לנצח במשחק אם לא מבינים מהן התוצאות של שאר השחקנים על המגרש.

לכן, ההבנה של שווי אישי ממוצע, או העושר המשפחתי, היא לא רק עניין של מציצנות טהורה.

היא כלי עבודה חיוני לכל מי שרוצה לבנות אסטרטגיה פיננסית מנצחת.

1. האמת מאחורי המספרים: מהו באמת הון עצמי?

לפני שאנחנו זורקים מספרים מפוצצים לאוויר, בואו ניישר קו.

הרבה אנשים נוטים לבלבל בין הכנסה חודשית לבין עושר אמיתי.

תראו, העובדה שמישהו מרוויח חמישים אלף שקלים בחודש, לא אומרת שהוא עשיר.

אם הוא מוציא חמישים ואחד אלף שקלים בחודש על רכבי יוקרה, מסעדות, ומשכנתאות חונקות – ההון העצמי שלו צועד אחורה.

אז איך מחשבים את זה נכון?

הנוסחה היא פשוטה להחריד, אבל הביצוע שלה דורש כנות מוחלטת עם עצמכם.

לוקחים את כל מה שיש לכם (הנכסים) ומחסירים מזה את כל מה שאתם חייבים (ההתחייבויות).

מה שנשאר? זה המספר שלכם. זה השווי הנקי האמיתי.

  • הנכסים שלכם: שווי הדירה שלכם (במידה ויש), הכספים בעובר ושוב, פקדונות, תיקי השקעות, קופות גמל, קרנות השתלמות, הפנסיה שלכם, שווי עסק (אם יש לכם), וכן, גם קריפטו או זהב אם יש לכם מתחת לבלטות.
  • ההתחייבויות שלכם: המשכנתא (מה שנשאר לשלם), הלוואות רכב, הלוואות לכל מטרה, מינוס בבנק, חובות לכרטיסי אשראי והלוואות חברתיות.

הפער בין השניים הוא המלך.

אנשים עשירים באמת לא מודדים את עצמם לפי תלוש המשכורת, אלא לפי קצב הצמיחה של השווי הנקי שלהם.

2. המספר הגדול: איפה עומד הישראלי הממוצע?

הגענו לרגע האמת.

כשאנחנו בוחנים את הנתונים המאקרו-כלכליים, אנחנו מגלים תמונה מרתקת.

הישראלים, מסתבר, עשירים הרבה יותר ממה שהם אוהבים לחשוב.

אנחנו אוהבים לקטר בבתי קפה על יוקר המחיה (תוך כדי שאנחנו משלמים 20 שקלים על הפוך קטן עם חלב שיבולת שועל), אבל המספרים מספרים סיפור של צמיחה פיננסית אדירה.

ממוצע מול חציון – למה זה קריטי?

רגע לפני המספרים, חייבים להבין את ההבדל התהומי בין ממוצע לחציון.

תארו לכם שאתם יושבים בבית קפה עם עוד 9 אנשים ממוצעים. השווי של כל אחד מכם הוא מיליון שקלים.

פתאום נכנס לבית הקפה איל הון שעשה אקזיט ושווי הנכסים שלו הוא מיליארד שקלים.

בממוצע? כל אחד מיושבי בית הקפה הוא עכשיו מולטי-מיליונר ששווה מעל 100 מיליון שקלים!

האם מישהו מכם באמת התעשר? לא.

לכן הממוצע בישראל נמשך חזק מאוד למעלה בגלל שכבת העושר העליונה – מועדון ה-1%.

אם נסתכל על הממוצע נטו (כולל עשירי העל), העושר המשפחתי הממוצע בישראל חוצה בקלות את רף ה-3.5 עד 4 מיליון שקלים למשק בית.

זה נשמע המון, נכון?

אבל החציון (המספר שמחלק את האוכלוסייה בדיוק לחצי – חצי מעליו וחצי מתחתיו) הוא המספר המעניין באמת.

השווי הנקי החציוני של משק בית ישראלי נע סביב 1.5 עד 1.8 מיליון שקלים (ויותר, תלוי אם מדובר במשק בית של פנסיונרים או צעירים).

3. האשליה הגדולה של הנדל"ן: עשירים על הנייר

אי אפשר לדבר על כסף ישראלי בלי לדבר על קירות.

אנחנו עם שמכור לנדל"ן.

אם אין לך דירה בטאבו, דודה שלך תשאל אותך בארוחת שישי מה לא בסדר איתך.

מלכודת הדירה היחידה

חלק ארי מההון העצמי של הישראלי הממוצע כלוא בתוך ארבעה קירות.

בגלל העלייה הפנומנלית של מחירי הדיור בעשורים האחרונים, משפחות רבות מצאו את עצמן "מיליונריות על הנייר".

הם קנו דירה במיליון שקלים לפני עשור וחצי, היום היא שווה 2.8 מיליון.

האם זה אומר שהם יכולים להיכנס לסוכנות רכבי יוקרה ולרכוש רכב פרימיום? ממש לא.

הכסף הזה לא נזיל. אי אפשר לקנות איתו מצרכים בסופר.

אלו הם עשירים בנכסים אבל לעיתים קרובות תפרנים בתזרים המזומנים.

שחקני האלפא האמיתיים מבינים שהון שכלוא בדירת המגורים שלך הוא הון עצלן. הוא לא מייצר הכנסה נוספת.

זה בדיוק השלב שבו המיינדסט שלכם צריך להשתנות אם אתם רוצים להיות חלק ממגזין "טחונים".

4. חלוקה לפי גילאים: האם אתם עומדים בקצב?

השוואה הוגנת של מאזן אישי חייבת להיעשות מול בני קבוצת הגיל שלכם.

זה לא הוגן להשוות את השווי של בן 25 שרק השתחרר מטיול במזרח, לשווי של בת 60 שעבדה וחסכה כל חייה.

בואו נפרק את זה לשלבים.

שנות ה-20: שלב הזריעה והגילוי

בגיל הזה, השווי הנקי הממוצע הוא לרוב נמוך מאוד, ולפעמים אפילו שלילי (בגלל הלוואות סטודנטים או מינוס התחלתי).

רוב הצעירים נמצאים סביב ה-0 עד 100,000 שקלים (כספי שחרור, מלצרות, חסכונות קטנים).

הסוד כאן? הזמן.

כסף שמושקע בשנות ה-20 יעשה פי עשרות מונים מכסף שמושקע בשנות ה-50 בזכות פלא הריבית דריבית.

מי שמתחיל לבנות תיק השקעות קטן בגיל הזה, מבטיח לעצמו כרטיס VIP לעתיד.

שנות ה-30: משכנתאות, חיתולים ומירוץ העכברים

כאן הדברים מתחילים להיות רציניים.

הכנסות עולות, אבל גם ההוצאות טסות לשמיים בקצב מסחרר.

זה העשור שבו לוקחים משכנתא, מה שמעלה דרמטית את צד ההתחייבויות.

עם זאת, הפנסיה מתחילה לצבור נפח, קרנות ההשתלמות הראשונות נפתחות.

שווי נקי ממוצע (חציוני) למשק בית בעשור הזה נע לרוב סביב 300,000 עד 700,000 שקלים.

האתגר הגדול בשנות ה-30 הוא לא להיכנע ללחץ החברתי של שדרוג רמת החיים על חשבון השקעות עתידיות.

שנות ה-40: הכסף סוף סוף מתחיל לעבוד

זו נקודת המפנה.

השכר מגיע לשיאים חדשים, חלק מהמשכנתא כבר נאכל, וההשקעות של העשור הקודם מתחילות לייצר רווחים משמעותיים.

הישראלי החרוץ רואה כאן שווי נקי שחוצה לרוב את רף מיליון השקלים, ונושק לכיוון ה-1.5 עד 2 מיליון (בעיקר הודות לעליית ערך הדירה והפנסיה).

זה השלב שבו מתחילים לחשוב על השקעות אלטרנטיביות, אולי דירה להשקעה, או תיק השקעות מנוהל איכותי.

שנות ה-50 וה-60: קציר הפירות (או זמן לפאניקה)

זה העשור שבו אי אפשר להסתיר יותר שום דבר.

מי שעבד נכון, השקיע, חסך ומינף בחוכמה, רואה כאן שווי נקי של מיליוני שקלים (2.5 עד 5 מיליון ויותר למשפחה מבוססת).

הילדים עוזבים את הקן, ההוצאות מתאזנות, והר סיבי הכסף בפנסיה, בקופות הגמל ובנדל"ן מייצר תחושת ביטחון אדירה.

כאן גם נולד המושג של "העברה בין דורית" – עזרה לילדים לקנות את הדירה הראשונה שלהם.

5. הבוסטרים הישראלים: 3 מנועים לייצור עושר כחול-לבן

אם אנחנו רוצים להבין למה הישראלים נחשבים לקהילה חזקה כל כך מבחינה פיננסית בעולם, אנחנו חייבים להבין את הכלים הייחודיים שיש לנו כאן.

המדינה, למרות כל התלונות שלנו עליה, יצרה כאן כמה מנגנונים שפשוט כופים עלינו להתעשר לאט לאט.

קרן השתלמות: מקלט המס המושלם

אין עוד חיה כזו בעולם.

מדובר במתנה פסיכית שהמדינה נותנת לשכירים ולעצמאיים.

כסף שנכנס פנימה, מושקע בשוק ההון, פטור ממס רווחי הון לאחר שש שנים (עד לתקרה מסוימת).

הישראלים החכמים לא פודים את הקרן הזו כדי לשפץ את המטבח או לטוס לתאילנד.

הם משאירים אותה לעבוד עשרות שנים, נותנים לריבית דריבית לעשות קסמים, ונהנים מהון פטור ממס לחלוטין שמנפח להם את השווי הנקי.

ההייטק ניישן והאופציות

אי אפשר להתעלם מהפיל הטכנולוגי.

תעשיית ההייטק הישראלית יצרה שכבה עבה מאוד של עשירים חדשים.

זה לא רק השכר הגבוה שמאפשר חיסכון מסיבי, אלא תרבות ה-RSU (מניות חסומות) והאופציות.

מספיק אקזיט אחד בינוני, או עבודה בחברה ציבורית מצליחה, כדי להזניק משק בית מהמעמד הבינוני הישירות אל העשירון העליון תוך שנים ספורות.

חיסכון פנסיוני חובה

החוק שמחייב כל מעסיק וכל עובד (וגם עצמאיים) להפריש לפנסיה, הוא מציל חיים פיננסי.

למרות דמי הניהול, ולמרות שלפעמים קשה לנו לראות את הכסף הזה כ"שלנו" כרגע, מדובר במסה אדירה של הון שמצטברת בשוק ההון.

זהו נכס פיננסי עצום שהופך כמעט כל ישראלי בפרישה לבעל הון משמעותי.

6. פסיכולוגיה של כסף: למה אתם מרגישים עניים?

הנה תופעה מרתקת.

אתם יכולים להיות עם הון עצמי מרשים של 2 מיליון שקלים, עבודה טובה, ועדיין להרגיש שאתם תמיד במרדף.

הסיבה לכך היא רעילה ומתוקה בו זמנית: הרשתות החברתיות ותרבות השפע.

השכן דשא וסינדרום האינסטגרם

אנחנו לא מודדים את ההצלחה שלנו ביחס לנקודת ההתחלה שלנו, אלא ביחס למה שאנחנו רואים אצל אחרים.

וכשאנחנו גולשים ברשת, אנחנו רואים רק את ה-Highlight Reel של אחרים.

אתם רואים את השכן טס למלון 5 כוכבים בדובאי, אבל אתם לא רואים את הלוואת הבלון המטורפת שהוא לקח בריבית קצוצה כדי לממן את זה.

אנשים רבים מקריבים את העושר העתידי שלהם על מזבח הנראות ההווית.

הם קונים רכבים שהם לא יכולים להרשות לעצמם, עם כסף שאין להם, כדי להרשים אנשים שלא באמת אכפת להם.

מי שרוצה לצמוח באמת, חי בשלום עם רכב בן 4 שנים, אבל עם תיק מניות שתופח מיום ליום.

7. המדריך המעשי: 4 צעדים להקפצת השווי הנקי שלכם

אז הבנו את המספרים. הבנו את הממוצע בישראל.

עכשיו השאלה היא – איך בורחים מהממוצע הזה למעלה?

איך הופכים לאלו שמסתכלים עליהם בהערצה (וקנאה)?

הנה המרשם.

שלב ראשון: הכירו את המספר שלכם (ודייקו אותו)

אתם לא יכולים לנווט ליעד אם אתם לא יודעים מאיפה יצאתם.

קחו לכם ערב אחד, פתחו אקסל פשוט (או דף ועט), ורשמו את כל הנכסים מול כל ההתחייבויות.

אל תעגלו פינות. תהיו אכזריים עם עצמכם.

המספר שיצא למטה הוא נקודת האפס שלכם. מעכשיו, כל החלטה פיננסית צריכה לענות על שאלה אחת: האם זה מעלה את השווי הנקי שלי או מוריד אותו?

שלב שני: הפסיקו לממן את הבנקים (חיסול חובות רעים)

יש חוב טוב ויש חוב רע.

חוב טוב זה משכנתא על נכס שמייצר תשואה ועליית ערך, או הלוואה למינוף עסק צומח.

חוב רע זה הלוואה לחופשה, הלוואה לרכב שמאבד ערך ברגע שיצא מהסוכנות, או מינוס בבנק.

הריביות על החובות הרעים ישתו לכם את ההון העצמי בקשית.

המשימה הראשונה היא לחסל אותם באגרסיביות. כסף שמושקע בסגירת הלוואה של 10% ריבית, הוא למעשה השקעה שמניבה 10% בטוחים.

שלב שלישי: אוטומציה של העושר

בני אדם הם יצורים חלשים עם פיתויים רבים.

אם תגידו לעצמכם "בסוף החודש, מה שיישאר, אני אשקיע" – לא יישאר כלום.

הסוד של העשירים הוא "לשלם קודם כל לעצמך".

ביום שהמשכורת נכנסת, הוראת קבע אוטומטית חייבת למשוך 10%, 15% או 20% (כמה שאתם מסוגלים) ישירות לתוך תיק ההשקעות שלכם.

זה יכול להיות למדד ה-S&P 500, לקופת גמל להשקעה או לכל מכשיר צומח אחר.

אתם חיים ממה שנשאר. ככה בונים הרים של כסף.

שלב רביעי: הגדלת ערך המנוע (ההכנסה שלכם)

אי אפשר להתעשר רק מחיסכון על קופונים בסופר.

יש גבול לכמה אפשר לצמצם הוצאות. אין גבול לכמה אפשר להגדיל הכנסות.

תשקיעו בעצמכם. תלמדו מיומנות חדשה שמכניסה כסף. תפתחו עסק צדדי (Side Hustle).

בקשו העלאה אם אתם מביאים ערך משמעותי לעסק שבו אתם עובדים.

כל שקל עודף שייכנס – הולך ישירות לסעיף 3 (ההשקעות).

זה תהליך שלא נכשל לעולם אם מתמידים בו.

8. שאלות ותשובות: מה שלא העזתם לשאול את יועץ ההשקעות שלכם

אספנו את השאלות הבוערות ביותר שקשורות להון עצמי בישראל, ונענה עליהן בלי פילטרים.

שאלה 1: האם הפנסיה נחשבת בהון העצמי שלי?

חד משמעית כן! זה כסף שלכם לכל דבר ועניין. הבעיה היחידה היא נזילות – אתם לא יכולים לגעת בו כרגע ללא קנסות מטורפים. אבל כשאתם מחשבים כמה אתם שווים כמשפחה, קופת הפנסיה היא לרוב הנכס השני בגודלו (אחרי הדירה), ולפעמים אפילו הגדול ביותר.

שאלה 2: חברים שלי כל היום מדברים על נדל"ן ואני שוכר דירה, האם נדפקתי?

לא בהכרח. בעלות על דירה מביאה איתה יציבות וקיבוע עלויות, אבל שוכר שמשקיע את ההפרש (בין השכירות לעלות של משכנתא מטורפת) בשוק ההון באופן עקבי וחכם, יכול להגיע להון עצמי נזיל, עצום ומרשים הרבה יותר מהשכן שחנוק על משכנתא ל-30 שנה. הכל עניין של משמעת.

שאלה 3: כמה כסף אני צריך כדי להיחשב בעשירון העליון בישראל?

המספרים משתנים כל הזמן, אבל ככלל אצבע, כדי להיכנס לטופ 10% של משקי הבית בישראל מבחינת הון (לא הכנסה), אתם צריכים שווי נקי שמתקרב לאזור ה-5 עד 6 מיליון שקלים. רוצים את האחוזון העליון (ה-1%)? תכינו לפחות 15-20 מיליון שקלים נטו של נכסים.

שאלה 4: האם ירושה היא באמת פקטור משמעותי?

בישראל, העברה בין דורית היא דרמטית. בגלל זינוק מחירי הנדל"ן, דור ההורים מחזיק בנכסים ששוויים הוכפל ושולש. ילדים שמקבלים עזרה בקניית הדירה או יורשים נכסים, מקבלים בוסט פסיכי לשווי הנקי שלהם. זו תופעה שיוצרת פערים, אבל עבור מי שמקבל אותה – זה קיצור דרך עצום.

שאלה 5: מה עדיף להגדיל את השווי – שוק ההון או נדל"ן?

ויכוח עתיק יומין. הנדל"ן מאפשר מינוף (לקחת כסף מהבנק כדי לעשות תשואה), מה שמגדיל הון במהירות בתקופות של עליות מחירים. שוק ההון מאפשר נזילות, פיזור סיכונים עולמי (השקעה בחברות הטובות בעולם), ותשואה ממוצעת פנומנלית לאורך זמן ללא כאבי ראש של שוכרים ואינסטלטורים. השילוב של שניהם? זה הגביע הקדוש של העשירים.

שאלה 6: האם מאוחר מדי להתחיל אם אני בן 40 ואין לי כלום?

אף פעם לא מאוחר מדי, אבל תצטרכו להפעיל מבערים. בגיל 40 יש לכם עוד לפחות 25 שנות עבודה וצבירה לפנים. אם תחיו בצניעות תזרימית ותשקיעו באגרסיביות, אפשר לבנות הון עצמי מרשים מאוד ב-25 שנה. העץ הכי טוב היה צריך להינטע לפני 20 שנה, אבל הזמן השני הכי טוב לנטוע אותו הוא היום.

השורה התחתונה: המספר שלכם הוא רק נקודת הזינוק

אז חפרנו במספרים, פירקנו את הסטטיסטיקה והבנו מהו ההון העצמי הממוצע בישראל.

אתם יכולים להיות מעל הממוצע, ואתם יכולים להיות מתחתיו.

אבל האמת היא? זה ממש לא משנה איפה אתם נמצאים כרגע ברגע קריאת השורות האלו.

מה שמשנה הוא הכיוון שאליו אתם הולכים.

העושר הוא לא מקום שמגיעים אליו וזהו, הוא מסע תמידי של צמיחה, למידה והתפתחות אישית ופיננסית.

אנשים שעשו את זה בגדול, אלו שבאמת ראויים לטייטל של מגזין "טחונים", לא התעוררו בוקר אחד עם מיליונים בעו"ש בדרך קסם.

הם בנו את זה לבנה אחרי לבנה. אחוז אחרי אחוז. החלטה נכונה אחת אחרי השנייה.

הם למדו את חוקי הכסף, הבינו איך מיסים עובדים, רתמו את המערכת הבנקאית לטובתם, ובעיקר – הם הפסיקו להיות צרכנים שרק מוציאים כסף, והפכו להיות בעלים של נכסים שמייצרים כסף.

קחו את התובנות מהמאמר הזה, נקו את רעשי הרקע של השכנים ושל האינסטגרם, ותתחילו לבנות את האימפריה הפרטית שלכם.

השוק מחכה לכם, ההזדמנויות נמצאות שם בחוץ בכל פינה, והכלים נגישים היום יותר מתמיד.

זה הזמן שלכם לשחק את המשחק הפיננסי ברמה הגבוהה ביותר, ולנצח בו בענק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top