הגעתם לכאן כי אתם רוצים לדעת את האמת, ורצוי שתהיה מרופדת בזהב. השאלה כמה מיליארדרים יש בישראל היא לא סתם שאלה של סטטיסטיקה יבשה או סקרנות רכילותית. היא שאלה שמגדירה את ה-DNA של המדינה הקטנה והמשוגעת שלנו.
אנחנו חיים במקום שבו המרחק בין נסיעה באוטובוס לבין בעלות על צי מטוסים יכול להיות רעיון אחד מוצלח, אקזיט אחד מתוזמן היטב, או ירושה מסבתא שידעה איפה לקנות פרדסים לפני שמונים שנה.
באתר "טחונים" אנחנו לא סופרים כסף בכיסים של אחרים סתם בשביל הכיף (טוב, אולי קצת), אנחנו עושים את זה כדי להבין: מה לעזאזל הם עושים שאנחנו עוד לא? האם המועדון הזה סגור הרמטית, או שיש חלון הזדמנויות להיכנס פנימה?
אז תכינו את האספרסו הכפול, תשענו אחורה בכיסא המנהלים (או בכיסא שאתם מדמיינים שהוא כזה), ובואו נצלול לעולם שבו תשע אפסים הם רק ההתחלה. זה לא עוד מאמר כלכלי משעמם – זה המדריך המלא להבנת העושר הישראלי.
המועדון הסגור פתוח לקהל הרחב? המספרים שמאחורי האגדה
נתחיל מהסוף, כי זמן שווה כסף ואתם לא פה כדי לבזבז אותו. כשאנחנו שואלים כמה אנשים מחזיקים בהון עתק בארץ הקודש, התשובה היא טריקית.
למה? כי תלוי את מי שואלים ובאיזה מטבע סופרים. יש הבדל תהומי בין להיות "מיליארדר בשקלים" לבין להיות חבר במועדון האקסקלוסיבי של "מיליארדרים בדולרים".
בישראל, התופעה הזו היא לא פחות מנס כלכלי. אנחנו מדברים על מדינה ללא משאבי טבע (חוץ מקצת גז ושמש), ובכל זאת, אחוז האנשים כאן שמחזיקים בהון של עשרות ספרות הוא מהגבוהים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.
זה לא קורה בגלל שאנחנו נחמדים. זה קורה בגלל שישראל היא חממה ליזמות, לחוצפה עסקית (בקטע טוב, תמיד בקטע טוב), וליכולת לקחת סיכונים שאנשים באירופה היו מתעלפים רק מלחשוב עליהם.
המספרים נעים ונדים כמו הגלים בים התיכון. שנה אחת הבורסה מזנקת ויש לנו 30 נציגים ברשימות העולמיות, ושנה אחר כך השוק מתממש וחלקם חוזרים להיות "רק" מולטי-מיליונרים (מסכנים, הלב נשבר).
אבל המגמה ברורה: העושר בישראל מצטבר, גדל, ובועט. ויש לזה סיבה.
7 סיבות למה ישראל היא מפעל לייצור טייקונים
אם חשבתם שזה רק עניין של מזל, תחשבו שוב. יש כאן סיסטם. הנה מה שמניע את הגלגלים:
- המוח היהודי (והישראלי): לא קלישאה. היכולת להמציא פתרונות לבעיות שלא ידענו שקיימות היא מכונת כסף.
- תרבות ה"יהיה בסדר": שנשמעת חפיפניקית, אבל בעסקים היא מתורגמת ליכולת לנוע מהר ולשבור מוסכמות.
- הטכנולוגיה: טוב, זה ברור. ההייטק הוא הקטר שמושך את הרכבת הזו בעלייה תלולה.
- נדל"ן על סטרואידים: במדינה שבה הקרקע מוגבלת והילודה גבוהה, מי שמחזיק בבלוקים מחזיק בזהב.
- גלובליזציה: המיליארדר הישראלי החדש לא מוכר לישראלים. הוא מוכר לעולם.
- רשתות קשרים צפופות: כולם מכירים את כולם, ומידע עסקי זורם כאן מהר יותר מסיבים אופטיים.
- הון משפחתי: כן, יש גם את אלה שקיבלו את המפתח לכספת בירושה, וזה בסדר גמור – החוכמה היא לשמור על זה.
דולר או שקל? המלכודת הפסיכולוגית של המיליארד הראשון
בואו נדבר רגע על סמנטיקה, כי בעולם הפיננסי מילים בונות מציאות. להיות מיליארדר בשקלים זה נחמד. זה אומר שיש לך הון של בערך 250-300 מיליון דולר (תלוי בשער היציג באותו בוקר).
זה המון כסף. זה כסף של "אני יכול לקנות אי ביוון". אבל, וזה אבל גדול – זה עדיין לא כרטיס כניסה לליגה של הגדולים באמת, אלו שמשפיעים על כלכלות גלובליות.
הטייקונים האמיתיים, אלו שמופיעים במגזינים הבינלאומיים הנוצצים, נמדדים בדולרים. המעבר מהשקל לדולר הוא קפיצת מדרגה מנטלית ועסקית.
זה הרגע שבו העסק שלך מפסיק להיות מקומי והופך להיות בינלאומי. זה הרגע שבו אתה מפסיק להתעניין במחיר הקוטג' ומתחיל להתעניין במחיר חבית הנפט או הליתיום.
האם העשירים בישראל מסתתרים?
שאלה מצוינת. התשובה היא: חלקם כן, ובחוכמה רבה. בישראל יש תופעה מרתקת של "עושר שקט".
לצד אלו שאוהבים להצטלם במדורי הרכילות ולהשיק יאכטות עם שמפניה שנשפכת כמו מים, יש שכבה שלמה של אילי הון שאף אחד לא מכיר את הפרצוף שלהם.
הם הולכים ברחוב בג'ינס וטי-שירט, נוהגים ברכב יוקרתי אבל לא מנקר עיניים מדי, וחיים את החיים הטובים באמת – בלי הפפראצי.
האנשים האלה הבינו משהו חשוב: כסף אוהב שקט. ככל שאתה פחות בולט, כך קל לך יותר לעשות עסקים, פחות אנשים מבקשים ממך הלוואות, ומס הכנסה… טוב, הם תמיד שם, אבל הבנתם את הרעיון.
מאיפה הכסף? 3 התעשיות שמייצרות הכי הרבה עשירים כבדים
אם אתם מתכננים את המסלול שלכם למיליארד הראשון, כדאי שתדעו איפה הכסף נמצא. בישראל, העוגה מתחלקת בצורה די ברורה.
לא תמצאו הרבה מיליארדרים שעשו את כספם ממשכורת כשכירים (אלא אם כן הם היו מנכ"לים של חברות ענק וקיבלו אופציות נדיבות במיוחד). הכסף הגדול נמצא בבעלות, ביזמות ובהשקעות.
1. ממלכת ההייטק והסייבר
זה לא סוד. ישראל היא מעצמת הייטק. צעירים שמשתחררים מיחידות טכנולוגיות, או סתם גאונים עם לפטופ בבית קפה, בונים חברות שנמכרות במיליארדים.
ה"יוניקורנים" (חברות בשווי של מעל מיליארד דולר) צצים כאן כמו פטריות אחרי הגשם. המייסדים שלהם הופכים למיליארדרים על הנייר בן לילה, וכשהאקזיט מגיע – הנייר הופך למזומן.
2. נדל"ן ותשתיות
הכסף הישן והטוב. בונים מגדלים, סוללים כבישים, מקימים קניונים. זה תחום שדורש סבלנות, הון התחלתי וקשרים, אבל כשהוא עובד – הוא מדפיס כסף.
משפחות העושר הוותיקות של ישראל יושבות חזק על המשבצת הזו. הקרקע לא זזה לשום מקום, והערך שלה רק עולה.
3. תעשייה, קמעונאות ופיננסים
בעלי השליטה בבנקים, ברשתות המזון הגדולות, במפעלים שמייצאים לכל העולם. אלו האנשים שדואגים שיהיה לנו מה לאכול, איפה להפקיד את הכסף ומה ללבוש.
זהו עושר יציב יותר, פחות תנודתי מההייטק, אבל עוצמתי לא פחות.
איך חיים הטחונים באמת? הצצה ללייף סטייל
אז יש להם מיליארדים. מה הם עושים איתם? בניגוד למה שרואים בסרטים אמריקאים, המיליארדר הישראלי הוא יצור היברידי.
מצד אחד, הוא מחזיק דירה במגדל יוקרה בתל אביב, ווילה בקיסריה או בהרצליה פיתוח, ואולי איזה נכס במנהטן או בלונדון. מצד שני, בשישי בערב הוא רוצה את השניצל והחריימה של הבית.
הם טסים במטוסים פרטיים לא כי הם מפונקים (טוב, גם), אלא כי הזמן שלהם שווה הון. הם משקיעים באמנות, פילנתרופיה (תרומה לקהילה היא חלק ענק מהתרבות העסקית כאן, וכל הכבוד להם על זה), ובחינוך של הילדים.
אבל המאפיין הכי בולט? הישירות. מיליארדר ישראלי יענה לך לווטסאפ אם תתפוס אותו ברגע הנכון. אין את הדיסטנס האירופאי הקריר. הכל אישי, הכל בגובה העיניים, גם כשהעיניים האלה רואות נופים מהפנטהאוז בקומה 50.
5 שאלות ותשובות שבוערות לכם בקצות האצבעות
אנחנו יודעים מה אתם חושבים. הנה התשובות לשאלות שרציתם לשאול ולא היה לכם את מי:
- שאלה: האם אפשר להפוך למיליארדר בישראל ממשכורת?
תשובה: בואו נהיה ריאליים – לא. משכורת, גבוהה ככל שתהיה, מוגבלת. כדי להגיע למיליארד צריך נכסים שמניבים תשואה, אקוויטי (מניות) ועסקים. משכורת היא נחמדה כדי לחיות טוב, אבל היא לא תביא אתכם לרשימת הזהב. - שאלה: כמה זמן לוקח להגיע למיליארד הראשון?
תשובה: בהייטק זה יכול לקרות תוך 5-10 שנים של עבודה מטורפת ומזל. בנדל"ן זה לוקח דור או שניים. אבל היי, כל מסע מתחיל בצעד אחד (ובדרך כלל בהלוואה מהבנק). - שאלה: האם המיליארדרים משלמים מיסים?
תשובה: בוודאי, והרבה. אבל הם גם יודעים להשתמש בתכנוני מס לגיטימיים, השקעות חוזרות והטבות מדינה לעידוד השקעות. החוכמה היא לא להעלים, אלא להתנהל חכם. - שאלה: איפה הם גרים?
תשובה: המשולש הקדוש: תל אביב, הרצליה פיתוח, כפר שמריהו/סביון. אבל יש גם הפתעות במושבים יוקרתיים ואפילו בפריפריה, איפה שיש אחוזות ענק שקטות. - שאלה: האם הכסף משנה את האופי?
תשובה: אומרים שכסף רק מעצים את מי שאתה. אם היית אדם נחמד, תהיה פילנתרופ נחמד. אם היית… פחות נחמד, תהיה עשיר פחות נחמד. הכסף הוא זכוכית מגדלת.
למה הרשימה כל כך דינמית? רכבת ההרים של ההון
אחד הדברים הכי מעניינים במעקב אחרי כמה מיליארדרים יש בישראל הוא התנודתיות. הרשימה הזו היא לא סלע יצוק, היא יותר כמו פלסטלינה.
חברות טכנולוגיה שנסחרות בנאסד"ק יכולות לאבד 50% מהשווי שלהן בחודש אחד, ולמחוק מיליארדים מההון האישי של המייסדים. מצד שני, הנפקה מוצלחת אחת יכולה להקפיץ אלמוני מוחלט לראש הרשימה.
ישראל היא משק קטן ופתוח, המושפע מאוד ממה שקורה בארה"ב ובאירופה. כשהפד האמריקאי מעלה ריבית, הכיס של הטייקון הישראלי מרגיש את זה. כשיש משבר שבבים בסין, המפעל בקריית גת מושפע.
לכן, להיות מיליארדר זה לא רק להגיע לפסגה, זה להילחם כל יום כדי להישאר שם. זה דורש ערנות, גמישות, ויכולת לישון טוב בלילה גם כשהבורסה צבועה באדום בוהק.
הדור החדש: לא מה שחשבתם
אם פעם המיליארדר הישראלי היה איש עסקים מבוגר בחליפה, היום התמונה משתנה. הדור החדש של המתעשרים הם חבר'ה צעירים, לובשי טי-שירט ונעלי סניקרס, שפשוט פיצחו קוד – תרתי משמע.
הם פחות מתעניינים בסמלי סטטוס ישנים כמו שעוני זהב כבדים, ויותר בחוויות, בטכנולוגיה, בקיימות ובלהפוך את העולם למקום טוב יותר (ותוך כדי כך להרוויח הון, כמובן).
הם מביאים רוח רעננה לכלכלה הישראלית. הם לא מפחדים להיכשל, הם לא מתביישים בהצלחה שלהם, והם גאים להיות ישראלים שמצליחים בזירה הגלובלית. זה מעורר השראה, וזה בדיוק מה שאנחנו ב"טחונים" אוהבים לראות.
הפסיכולוגיה של העושר: לחשוב כמו טחון לפני שאתה כזה
כדי להיכנס לסטטיסטיקה של בעלי ההון בישראל, השינוי חייב להתחיל בראש. זה נשמע כמו קואוצ'ינג זול, אבל זו המציאות בשטח.
כשמדברים עם האנשים האלה, שמים לב למכנה משותף: הם לא רואים בעיות, הם רואים הזדמנויות עסקיות. איפה שאתם רואים תור מעצבן בסופר, הם רואים פוטנציאל לאפליקציית משלוחים מהירה.
איפה שאתם רואים פקק תנועה, הם חושבים על פתרונות תחבורה חכמה או נדל"ן במיקום נגיש יותר. החשיבה היא תמיד "איך אני יכול לייצר ערך?".
הכסף הוא תוצר לוואי של הערך שהם נותנים. ככל שהערך גדול יותר, ליותר אנשים, כך חשבון הבנק תופח בהתאם. זה החוק הבסיסי של הכלכלה, והם מיישמים אותו באדיקות.
מילות סיכום לאופטימיים שביניכם
אז כמה מיליארדרים יש בישראל? המספר המדויק משתנה בכל רגע נתון, אבל העיקרון נשאר: ישראל היא מעצמה של יזמות והון.
אנחנו חיים במקום שמאפשר חלומות גדולים. נכון, זה לא קל, יש בירוקרטיה, יש מיסים, יש צפיפות – אבל יש כאן גם אנרגיה שאין בשום מקום אחר בעולם.
בין אם יש כרגע 20, 30 או 50 מיליארדרים, הדבר החשוב הוא שהרשימה הזו פתוחה. היא לא מועדון אצולה סגור שצריך להיוולד אליו (למרות שזה עוזר, לא נשקר). היא מבוססת על כישרון, עבודה קשה, והרבה מאוד תעוזה.
אז בפעם הבאה שאתם קוראים ב"טחונים" על עוד אקזיט או על עוד עסקת ענק, אל תקנאו. תלמדו. תנתחו. תבינו מה עבד שם.
כי בסופו של דבר, המיליארדר הבא של ישראל אולי קורא את השורות האלה ממש עכשיו, ורק צריך את הדחיפה הקטנה הזו כדי לצאת לדרך. בהצלחה, ואל תשכחו מי האמין בכם ראשון!