תשמעו, אנחנו צריכים לדבר על הפיל שבחדר. הפיל הזה שלבוש בחליפת שלושה חלקים, יושב במגדל זכוכית בניו יורק, וגורם לכם לחשוב שאין לכם שום סיכוי לנצח אותו במשחק של הכסף הגדול.
אתם מסתכלים על תיק ההשקעות שלכם, קוראים עוד כותרת מלחיצה בעיתון כלכלי, ומיד מרגישים שחסר לכם איזה תואר מתקדם בכלכלה או גישה למחשב-על כדי להרוויח באמת.
אבל מה אם הייתי אומר לכם שהמציאות היא בדיוק, אבל בדיוק, הפוכה?
ברוכים הבאים למדריך המקיף, המעמיק והבועט ביותר שתקראו ברשת. זהו סיכום הספר One Up On Wall Street (או בעברית: "להכות את וול סטריט") מאת האגדה הפיננסית, פיטר לינץ'.
אם הגעתם לכאן, כנראה שאתם קוראים של מגזין "טחונים" – אנשים שאוהבים כסף, מעריכים כסף, ולא פחות חשוב: רוצים שהכסף שלהם יעבוד קשה בזמן שהם שותים אספרסו בנחת.
המאמר הזה נכתב כדי לתת לכם ארגז כלים מטורף. אחרי שתסיימו לקרוא אותו, אתם לא תצטרכו לחפש עוד שום דבר בגוגל בנושא. אתם תרגישו כאילו קיבלתם משקפי רנטגן שמאפשרים לכם לראות הזדמנויות שאף אחד אחר לא רואה.
אז תכינו לעצמכם משקה טוב, תכבו את ההתראות בנייד, כי אנחנו צוללים לעומק השיטה שתשנה את הדרך שבה אתם מסתכלים על סופרמרקטים, קניונים ומניות לנצח.
מי אתה בכלל, מר פיטר לינץ' (ולמה כדאי לנו להקשיב לך)?
לפני שנדבר על השיטה, אנחנו חייבים להבין מי האיש שעומד מאחוריה. פיטר לינץ' הוא לא עוד "גורו" שמנסה למכור לכם קורס אינטרנטי.
מדובר באיש שניהל את קרן "מגלאן" של חברת פידליטי. תחת שרביטו, הקרן הזו הפכה למפלצת של תשואות.
הוא השיג תשואה שנתית ממוצעת של קרוב ל-30% לאורך יותר מעשור. זה נתון בלתי נתפס.
אם הייתם שמים אצלו סכום סמלי של 1,000 דולר ביום שהוא התחיל, הייתם יוצאים עם סכום שיכול לקנות לכם רכב יוקרה מפנק ביום שהוא פרש.
אבל הקסם האמיתי של לינץ' לא היה במספרים, אלא בגישה. הוא לא השתמש באלגוריתמים מסובכים. הוא השתמש בהיגיון בריא, בעיניים שלו, ובאמונה שלמה שלאדם הפשוט יש יתרון עצום על פני המוסדיים.
בספרו, תקציר הספר One Up On Wall Street משמש למעשה כמניפסט לאדם הפרטי. הוא מוכיח שוב ושוב למה ה"מומחים" בדרך כלל מגיעים למסיבה הרבה אחרי שהיא התחילה.
1. הסוד הגדול נחשף: היתרון הלא הוגן שלכם על וול סטריט
אנחנו תמיד חושבים שלמנהלי קרנות גידור יש יתרון. יש להם צוותי אנליסטים, מסכי בלומברג נוצצים וקשרים בחלונות הגבוהים.
לינץ' טוען בספרו שזה בדיוק מה שעוצר אותם.
תחשבו על זה רגע. מנהל קרן גידור חייב להסביר את ההחלטות שלו לבוסים שלו וללקוחות. אם הוא קונה מניה של חברה משעממת שעושה, נניח, רשתות פלסטיק לגינה, והמניה יורדת – יפטרו אותו.
אם הוא קונה חברת הייטק מפורסמת והיא יורדת – הוא יכול להגיד "נו, כולם קנו את זה, זה כוח עליון".
נוסף על כך, קרנות ענק לא יכולות לקנות חברות קטנות וצומחות. יש להן יותר מדי כסף! אם הם יקנו חברה קטנה, הם יחזיקו ב-90% ממנה בטעות.
וכאן אתם נכנסים לתמונה. המשקיע הפרטי.
אין לכם ועדות השקעה. אין לכם רגולציה מעיקה שמכריחה אתכם לקנות רק חברות ממדד מסוים.
אתם יכולים לזהות רשת בתי קפה חדשה שפתחה סניף מדהים ליד הבית שלכם, לראות שיש שם תור מטורף כל בוקר, ופשוט לקנות את המניה. עד שוול סטריט תשמע על רשת בתי הקפה הזו, המניה כבר תעשה פי 5.
זהו עקרון הברזל של סיכום הספר פיטר לינץ': "השקיעו במה שאתם מכירים".
אבל רגע, מה זה אומר "להשקיע במה שמכירים"?
טעות נפוצה היא לחשוב שלינץ' אומר: "אתה אוהב לאכול המבורגר? תקנה את המניה של רשת ההמבורגרים".
ממש לא.
לאהוב את המוצר זה רק השלב הראשון. זה הרדאר שלכם.
השלב השני הוא לפתוח את הדוחות הכספיים שלהם (וזה הרבה יותר קל ממה שזה נשמע) ולבדוק: האם החברה רווחית? האם יש לה חובות? האם יש לה לאן לצמוח?
היתרון שלכם הוא שאתם נמצאים בשטח. אתם רואים את הטרנדים בקניון, במשרד שלכם, בסופרמרקט – חודשים ושנים לפני שאנליסט במיזוג אוויר בניו יורק מקבל על זה דוח מודפס.
6 הקטגוריות של המניות: איך לעשות סדר בבלאגן?
אחד הדברים הגאוניים ביותר שמופיעים בתוך תובנות מהספר One Up On Wall Street הוא החלוקה של כל החברות בבורסה ל-6 קטגוריות פשוטות.
למה זה חשוב? כי אי אפשר לצפות מחברה שמוכרת חשמל להתנהג כמו סטארט-אפ שמפתח בינה מלאכותית. לכל חברה יש אופי, וכשמבינים את האופי – מבינים איך להרוויח ממנה.
1. הצומחות לאט (The Slow Growers)
אלו החברות הענקיות, המבוססות, שלרוב עברו את תקופת הזוהר שלהן. חשבו על חברות חשמל, תשתיות מים או טלקום ותיקות.
הן צומחות בקצב איטי של 2-4% בשנה. אז למה בכלל להסתכל עליהן?
כי הן בדרך כלל מחלקות דיבידנדים שמנים, קבועים ויפים. הן לא יעשו אתכם מיליונרים בן לילה, אבל הן ישלמו לכם משכורת קבועה בזמן שאתם ישנים.
לינץ' ממליץ להחזיק אותן בעיקר בשביל יציבות, אבל מזהיר שאין לצפות כאן לזינוקים מטורפים.
2. היציבות והאמינות (The Stalwarts)
כאן אנחנו מדברים על ענקיות יציבות, אבל כאלה שעדיין צומחות בקצב נחמד של 10-12% בשנה.
חברות כמו קוקה-קולה או פרוקטר אנד גמבל נופלות בדרך כלל לקטגוריה הזו.
הן סוג של "עוגן" בתיק ההשקעות. כשהשוק קורס ונכנס לפאניקה, חברות מהסוג הזה בדרך כלל יורדות פחות. אנשים עדיין צריכים לקנות משחת שיניים ולשתות קולה, גם כשהכלכלה מקרטעת.
האסטרטגיה של לינץ' לגביהן: לקנות כשהן זולות יחסית לעצמן, ולמכור כשהן עלו ב-30% עד 50% – ואז לחזור על הפעולה עם יציבה אחרת.
3. הצומחות מהר (The Fast Growers) – כאן נמצא הכסף הגדול!
שימו לב, כי פה אנחנו מגיעים לזהב האמיתי. זה הבשר של מדריך השקעות מבוסס One Up On Wall Street.
אלו חברות קטנות, אגרסיביות, שלרוב צומחות בקצב של 20% עד 30% בשנה. הן לא חייבות להיות מתחום ההייטק!
למעשה, לינץ' העדיף למצוא צומחות-מהר בתעשיות משעממות. רשת מלונות קטנה שמתרחבת בהצלחה ממדינה למדינה, או חברה שעושה פתרונות אריזה גאוניים.
אלו המניות שיכולות לעשות לכם "10 פי" (Tenbagger – מונח שלינץ' המציא, המתאר מניה שהכפילה את ערכה פי 10!).
הסוד כאן הוא לוודא שהצמיחה שלהן מבוססת על רווחים אמיתיים ולא על חלומות או כסף של משקיעים. צריך לבדוק שיש להן עוד לאן להתרחב לפני שהן ממצות את השוק.
4. המחזוריות (The Cyclicals)
חברות שהרווחים שלהן עולים ויורדים במחזוריות קבועה פחות או יותר, בהתאם למצב הכלכלה.
תחשבו על יצרניות רכב, חברות תעופה, או חברות פלדה. כשהכלכלה פורחת, אנשים קונים מכוניות חדשות וטסים לחו"ל. כשהכלכלה מאטה – אלו הדברים הראשונים שמקצצים בהם.
הסכנה כאן היא תזמון. אם תקנו מניה מחזורית בשיא הפריחה הכלכלית (כשכולם אופטימיים), אתם עלולים להפסיד המון. חוכמת המשחק היא לזהות מתי המחזור מתחיל להתהפך לטובה.
5. נכסים חבויים (The Asset Plays)
אלו החברות הכי מסקרנות למשקיע הבלש.
מדובר בחברה שיש לה נכס יקר ערך שוול סטריט פשוט לא שמה לב אליו. זה יכול להיות נדל"ן היסטורי במיקום מטורף שרשום בספרים לפי ערכו ההיסטורי הזעום.
זה יכול להיות מאגר של פטנטים, זכויות יוצרים, או אפילו הר של מזומנים בקופה.
כדי למצוא אותן צריך קצת עבודת נמלים ולנבור בדוחות, אבל התגמול יכול להיות פנומנלי כשהשוק יתעורר ויבין מה מסתתר שם.
6. המשתקמות (The Turnarounds)
חברות שהיו על סף פשיטת רגל, ספגו מכה אנושה, כולם הספידו אותן – אבל הן מצליחות להתרומם מהקרשים.
כשחברה כזו מצליחה להשתקם, התשואה על המניה היא אסטרונומית כי היא מתחילה מנקודת שפל אבסורדית.
אבל! וזה אבל גדול – יש פה סיכון עצום. אם היא לא משתקמת, הכסף נמחק. לינץ' חיפש חברות משתקמות שיש להן גיבוי ממשלתי, תזרים מזומנים נסתר, או הנהלה חדשה ומוכחת שעושה ניקוי אורוות יסודי.
13 סימנים לכך שמצאתם יהלום שאף אחד עוד לא גילה
בתוך העושר העצום של השיטה של לינץ' להשקעות, יש לו רשימה של תכונות שהוא חיפש בחברה מושלמת.
הנה הדברים שצריכים לגרום לכם לחייך מאוזן לאוזן כשאתם מנתחים חברה:
- יש לה שם משעמם, או אפילו מגוחך: אם לחברה קוראים "טכנולוגיות ענן אולטרה פרו", כל וול סטריט תקנה אותה. אם קוראים לה "שירותי שאיבת בוץ בע"מ" – אף מנהל קרן לא ירצה להתפאר בה בארוחת ערב. זה היתרון שלכם.
- היא עושה משהו משעמם להחריד: ייצור פקקי שעם, אריזות קרטון, או מסנני אוויר. שעמום שווה כסף.
- היא עושה משהו מגעיל: פינוי אשפה, שירותי הדברה, ניקוי שומנים. וול סטריט אוהבת דברים סטריליים. העסקים המלוכלכים מייצרים את התזרים הכי יפה ויציב.
- זוהי חברת-בת שפוצלה (Spin-off): כשחברה גדולה מפצלת חברת בת ונותנת את המניות לבעלי המניות, רוב המוסדיים מוכרים את המניות החדשות אוטומטית. זה יוצר לחץ מכירות זמני שמאפשר לכם לקנות חברה מצוינת בזול.
- המוסדיים לא מחזיקים בה, והאנליסטים לא מכסים אותה: זה הסימן המושלם! מצאתם שטח ריק מתחרות. ברגע שהאנליסטים יגלו אותה – המניה תטוס למעלה.
- החברה רוכשת בחזרה את המניות של עצמה (Buybacks): זה אומר שההנהלה חושבת שהמניה זולה ומאמינה בעתיד החברה. זה מקטין את היצע המניות ומגדיל את הרווח למניה שלכם.
- מקורבים קונים מניות: מנכ"לים יכולים למכור מניות ממיליון סיבות (לקנות בית, גירושים, וכו'). אבל יש רק סיבה אחת שבגללה הם קונים מניות מכספם האישי: הם יודעים שהמחיר הולך לעלות.
4 מלכודות קטלניות: ממה צריך להתרחק עם חיוך רחב?
חלק מהקסם של להרוויח כסף הוא לדעת מאיפה לא להפסיד אותו. בספר של פיטר לינץ', הוא מזהיר מפני כמה תופעות טבע בורסאיות שאנחנו חייבים להכיר.
1. "ה-משהו הבא"
כמה פעמים שמעתם שחברה מסוימת היא "האמזון הבאה", "הטסלה הבאה" או "הגוגל הבאה"?
ברגע שקוראים לחברה "ה-X הבאה", זה הזמן לברוח. החברה המקורית הצליחה בזכות תנאים ייחודיים. החקייניות שמקבלות תיוג כזה נוטות להתרסק בצורה כואבת ומהירה.
2. פיזור גרוע (Diworsification)
זה קורה כשחברה מצליחה מאוד בתחום שלה, יש לה עודף מזומנים, ובמקום לחלק אותם למשקיעים היא מחליטה לקנות עסקים שאין לה שום מושג בהם.
למשל, חברת תוכנה שרוכשת רשת של סופרמרקטים. לינץ' קורא לזה "פיזור הרסני". חברות שמתרחקות מהליבה שלהן בדרך כלל מפסידות הון עתק וגוררות את המניה למטה.
3. מניות הלחישה (Whisper Stocks)
אתם יושבים בארוחת שישי, והדוד אומר לכם בלחש: "תקשיב, יש לי מניה סודית שעומדת לגלות תרופה מטורפת, היא עולה בטוח, אל תגלה לאף אחד".
בדרך כלל מדובר בחברות ללא הכנסות, ללא רווחים, שכל קיומן מבוסס על הבטחה היפותטית בעתיד. לינץ' ממליץ לתת לאחרים לשחק ברולטה הזו, ולהתמקד בחברות שכבר מוכרות ומרוויחות היום.
4. חברות שתלויות בלקוח אחד
אם אתם בוחנים חברה קטנה ורואים ש-60% מהמכירות שלה הולכות ללקוח ענק אחד (נניח, אפל או וולמארט) – היזהרו.
אם הלקוח הענק הזה מחליט יום אחד להוריד מחירים או לעבור לספק אחר, החברה שלכם תימחק ביום אחד. השקעה טובה צריכה להיות בעלת בסיס לקוחות רחב.
תכל'ס לעבודה: מה אפשר ליישם כבר ממחר בבוקר?
הגענו לחלק החשוב ביותר. קראנו, הבנו, אבל איך הופכים את סיכום הספר One Up On Wall Street לפרקטיקה שמכניסה כסף לכיס?
הנה תוכנית הפעולה שלכם החל ממחר:
1. פתחו עיניים בחיים האישיים שלכם:
בפעם הבאה שאתם הולכים לקניון, אל תסתכלו רק על חלונות הראווה. תסתכלו איפה יש תורים ארוכים. איזו חנות תמיד עמוסה? איזו רשת נפתחת בכל מקום?
כשאתם במשרד, באיזו תוכנה חדשה כולם משתמשים ומתלהבים ממנה?
כשאתם בסופר, איזה מוצר חדש תמיד אוזל מהמדפים?
הסביבה הקרובה שלכם היא יחידת המחקר הטובה בעולם.
2. בדקו את הארון של הילדים / האחיינים שלכם:
בני נוער וצעירים הם ברומטר מדהים לטרנדים צרכניים. אם כולם פתאום נועלים מותג נעליים מסוים, או משחקים במשחק מסוים, כנסו למחשב ובדקו – האם החברה מאחורי זה היא חברה ציבורית?
3. עשו את "מבחן ה-2 הדקות":
לפני שאתם קונים מניה, אתם צריכים להיות מסוגלים להסביר לילד בן 10, בשתי דקות, למה אתם קונים אותה, ומה החברה עושה.
אם ההסבר מסובך מדי ("הם מפתחים פלטפורמה סינרגטית מבוססת בלוקצ'יין לייעול שרשראות אספקה בינלאומיות"), כנראה שאתם לא באמת מבינים את העסק. חפשו פשטות.
4. נתקו את הרגש מהתנודות בטווח הקצר:
לינץ' אומר שהבטן חשובה יותר מהמוח בהשקעות. השוק ייפול. הוא תמיד נופל מדי פעם. יהיו משברים.
אם קניתם חברה טובה, שממשיכה להרוויח ולצמוח, ירידה במחיר המניה היא לא סיבה לפאניקה – היא "מבצע סוף עונה" שמאפשר לכם לקנות עוד מניות בזול.
5. בדקו את מדדי החובה:
גם החברה הכי פופולרית לא שווה השקעה אם התמחור שלה שערורייתי. חפשו את מכפיל הרווח (P/E) והשוו אותו לקצב הצמיחה של החברה (PEG Ratio). אם קצב הצמיחה גבוה ממכפיל הרווח – יש לכם ביד הזדמנות שכדאי לחקור לעומק.
שאלות ותשובות שיסגרו לכם את כל הפינות בראש
הכנו לכם את השאלות הנפוצות ביותר שצצות אחרי שקוראים את התורה המופלאה של לינץ', עם תשובות שיעשו לכם סדר מוחלט.
שאלה 1: האם השיטה של לינץ' עדיין רלוונטית כיום בעידן האינטרנט ואלגו-טריידינג?
לחלוטין כן, ואולי אפילו יותר מתמיד. למרות שוול סטריט הפכה למהירה יותר בזכות מחשבים, המחשבים לא יודעים לטעום המבורגר, לראות תור בקניון או להרגיש שירות לקוחות מדהים. האלגוריתמים מנתחים מספרים קרים בדיעבד. העיניים שלכם מזהות טרנדים בשטח הרבה לפני שהם מתורגמים לדוח הרבעוני שהמחשב קורא.
שאלה 2: אני משקיע רק במדדים (כמו S&P 500). האם אני עושה טעות?
ממש לא! השקעה במדדים רחבים היא הדרך הטובה ביותר ל-90% מהאנשים לבנות עושר ארוך טווח במינימום מאמץ. לינץ' עצמו תומך בהשקעה במדדים למי שלא רוצה לעשות עבודת מחקר. המדריך הזה מיועד למי שרוצה להקצות חלק מהתיק שלו למניות ספציפיות כדי לנסות "להכות את השוק" ולהשיג את עסקאות ה-10 פי המרגשות.
שאלה 3: מתי הזמן הנכון ביותר למכור מניה לפי לינץ'?
לעולם לא מוכרים מניה רק בגלל שהמחיר שלה עלה. זה כמו לעקור את הפרחים בגינה ולהשקות את העשבים השוטים. אתם מוכרים מניה כשהסיפור המקורי שבגללו קניתם אותה השתנה. אם קניתם חברה צומחת והיא הפסיקה לצמוח, או אם הנהלה גרועה התחילה לקנות עסקים לא קשורים (פיזור גרוע) – זה הזמן לארוז את הרווחים ולהיפרד כידידים.
שאלה 4: מה כמות המניות המומלצת להחזיק בתיק פרטי?
לינץ' החזיק בקרן שלו אלפי מניות, אבל לאדם הפרטי הוא ממליץ על אזור ה-3 עד 10 מניות של חברות שאתם מכירים היטב ועוקבים אחריהן. המטרה היא שיהיה לכם מספיק זמן לקרוא את הדוחות הפשוטים שלהן ולעקוב אחרי ההתפתחות העסקית. להחזיק 50 מניות כאדם פרטי זה בעצם לנהל קרן נאמנות קטנה בעצמכם, ואין לכם את הזמן לזה.
שאלה 5: ראיתי מוצר מדהים שכולם קונים, אבל החברה לא רווחית עדיין. לקנות?
זה השלב לקחת צעד אחורה. לינץ' אוהב לראות הוכחה כלכלית. חברה שמייצרת מוצר מדהים אבל מפסידה כסף על כל מכירה, היא לא עסק טוב, היא עמותה (זמנית). המתינו עד שהחברה תוכיח שהמודל העסקי שלה עובד ומייצר רווחים. עדיף לפספס את העלייה הראשונה מאשר לאבד את כל הכסף על חברה שפשטה את הרגל למרות שהיה לה יופי של מוצר.
שאלה 6: איך אני מתמודד פסיכולוגית עם ירידה של 30% במניה שקניתי?
זה המבחן האמיתי. הפתרון הוא לחזור לניתוח המקורי. האם העסק השתנה לרעה? האם המכירות יורדות? אם התשובה היא לא, והירידה היא רק בגלל פאניקה כללית בשוק (כמו משבר גלובלי או אינפלציה), תשמחו! זו הזדמנות פז לקנות עוד מניות של אותה חברה נהדרת בהנחה אגרסיבית. הפסיכולוגיה היא הנשק והחולשה הכי גדולים שלכם.
מילות סיום: הגיע הזמן לקחת שליטה על התיק שלכם
אז הנה אנחנו כאן. סיימתם את המדריך המקיף ביותר ברשת, וספגתם כמות אדירה של תובנות מהספר One Up On Wall Street.
אם יש דבר אחד שאני רוצה שתיקחו איתכם מהמאמר הזה, זו ההבנה שהשקעות בבורסה זה לא מדע טילים. זה עסק של בני אדם, למען בני אדם.
כל מניה מייצגת עסק חי ונושם. מאחורי כל טיקר במסך יש עובדים, מנהלים, מוצרים, ולקוחות. ככל שתהיו קרובים יותר לעולם האמיתי, ותסתמכו פחות על תחזיות אקזוטיות של מומחים מטעם עצמם, כך התשואות שלכם יחייכו אליכם חיוך רחב יותר.
אתם קוראים של "טחונים", מה שאומר שאתם כבר בסטייט-אוף-מיינד הנכון. אתם מבינים ששפע הוא לא מילה גסה, ושכדי לבנות עושר צריך סבלנות, חדות הבחנה וקצת תעוזה.
העולם מלא בהזדמנויות של חברות נפלאות עם שמות משעממים שעושות דברים אפורים ומרוויחות הרים של מזומנים. וול סטריט תתעלם מהן עד שיהיה מאוחר מדי. אתם לא.
צאו החוצה, פקחו עיניים, סמכו על ההיגיון הבריא שלכם, ואל תשכחו ליהנות מהדרך לעושר. השוק מחכה לכם.