תעצרו רגע ותסתכלו ימינה ושמאלה כשאתם עומדים ברמזור בהרצליה פיתוח, או סתם יושבים לקפה בשדרות רוטשילד. נדמה שכולם מסביב חיים את החלום, נכון? הג'יפים החדשים, השעונים ששווים כמו דירה בפריפריה, והחליפות המחוייטות. אבל השאלה האמיתית, זו שלא נותנת מנוח לאף אחד מאיתנו שבאמת רוצה להבין איפה הכסף הגדול נמצא, היא פשוטה אך חמקמקה: כמה מיליונרים יש בישראל באמת? אנחנו לא מדברים על אלו שקנו דירה בפתח תקווה ב-1990 ועכשיו הם "מיליונרים על הנייר", אלא על אלו שהחשבון בנק שלהם מחייך אליהם בבוקר עם נזילות מפחידה. התשובה, חברים, הולכת להפתיע אתכם, אולי אפילו לזעזע את תפיסת העולם הכלכלית שלכם, ובעיקר – היא תעשה לכם חשק מטורף להצטרף לסטטיסטיקה הזו.
האם אנחנו באמת חיים במדינת הסטארט-אפ או במדינת ה"מסודרים"?
בואו נניח את הקלפים על השולחן כבר בהתחלה.
ישראל היא אנומליה מטורפת.
אנחנו מדינה קטנה, מוקפת אויבים, עם בירוקרטיה שיכולה לשבור פיל, ובכל זאת – הכסף כאן זורם כמו מים בירקון (רק נקי יותר, אני מקווה).
כשאנחנו שואלים כמה עשירים חיים בינינו, אנחנו צריכים קודם כל להגדיר מה זה "עשיר".
האם זה הבחור עם האקזיט? או הסבתא עם הנדל"ן?
הדוחות העולמיים האחרונים של בנקים כמו UBS ו-Credit Suisse, לצד דוחות של חברות הגירה כמו Henley & Partners, מציירים תמונה שגורמת לעולם כולו לגרד בראש.
אנחנו מדברים על מספרים שנעים סביב ה-180,000 איש שמחזיקים בהון נזיל של מעל מיליון דולר (כן, דולר, אנחנו ב"טחונים", לא סופרים שקלים כרגע).
תחשבו על זה רגע.
במדינה של בערך 9 וחצי מיליון איש, המספר הזה הוא פשוט בלתי נתפס.
למה המספרים האלו הם רק קצה הקרחון?
הנתונים הרשמיים תמיד קצת משקרים, או לפחות מעגלים פינות.
למה? כי כסף אוהב שקט.
הרבה מההון הישראלי לא רשום בצורה שקופה בדוחות העושר העולמיים.
אנחנו מדברים על החזקות בחברות פרטיות, נאמנויות זרות, וקריפטו שיושב בארנקים קרים בממ"ד.
אז אם הדוחות אומרים 180 אלף, אתם יכולים להיות בטוחים שהמספר האמיתי של אנשים שיכולים לקנות למבורגיני במזומן מחר בבוקר, גבוה יותר.
המועדון הסגור: איפה אתם ממוקמים בשרשרת המזון?
להיות מיליונר זה נחמד, באמת.
אבל בואו נודה על האמת – מיליון דולר זה כבר לא מה שהיה פעם.
עם מחירי הנדל"ן בתל אביב, מיליון דולר זה בקושי חדר וחצי עם נוף לאיילון.
לכן, הסיווג המקצועי מתחלק לקטגוריות הרבה יותר מעניינות:
- המתחילים (HNWI): אלו שיש להם בין 1 ל-10 מיליון דולר נזיל. הם הרוב המוחלט. הם חיים טוב, טסים ביזנס, אבל עדיין בודקים את החשבון בסוף החודש.
- הכבדים (VHNWI): כאן אנחנו מדברים על 10 עד 30 מיליון דולר. זה השלב שבו הכסף מתחיל לעבוד בשבילכם באמת. אלו האנשים שמחזיקים בתיקי השקעות מנוהלים בבנקאות פרטית שוויצרית.
- הלוויתנים (UHNWI): מעל 30 מיליון דולר. בישראל יש כמה אלפים כאלה. זה המועדון שבו כולם מכירים את כולם, והבעיות היחידות הן איזה יאכטה לקנות לקיץ.
היופי בישראל הוא קצב המעבר בין הקבוצות האלה.
בזכות תעשיית ההייטק, ילד בן 25 יכול לקפוץ מקטגוריית "המינוס בבנק" ישר ל-VHNWI תוך לילה אחד של הנפקה בנאסד"ק.
זה לא קורה בשום מקום אחר בעולם באותה תדירות.
3 הסודות של העושר הישראלי: מאיפה לעזאזל מגיע כל הכסף הזה?
אם חשבתם שכולם פה זכו בלוטו או ירשו את סבתא, אתם טועים בגדול.
ההון הישראלי הוא הון של עבודה, יזמות וחוצפה חיובית.
בואו נצלול למקורות העושר, ונתחיל להבין איך גם אתם יכולים לגזור קופון.
1. הטכנולוגיה כמשאב טבע לאומי
זה אולי נשמע קלישאתי, אבל אי אפשר לכתוב מאמר למגזין "טחונים" בלי להזכיר את הקטר הזה.
ישראל מייצרת מיליונרים בקצב מסחרר דרך אופציות ומניות חסומות שמשתחררות.
אנחנו רואים עובדים מספר 10, 50 או אפילו 200 בחברות כמו מאנדיי, איירון סורס או וויז, שהפכו לבעלי הון משמעותי.
זה כסף "חדש", כסף צעיר, וכסף שלא מפחד להסתכן.
2. הנדל"ן שלא מפסיק לעלות (בינתיים)
הישראלי הממוצע מכור לבלוקים.
חלק ניכר מרשימת המיליונרים בישראל הם אנשים שהבינו לפני 20 שנה שקרקע היא משאב בחסר.
אלו שמחזיקים בבניינים לשימור בתל אביב, מגרשים באזורי תעשייה שהפכו למגדלי משרדים, או סתם פורטפוליו של 10 דירות בבאר שבע.
העושר הזה הוא פחות נזיל, אבל הוא יציב ומייצר תזרים מזומנים שמאפשר לייף-סטייל מאוד מפנק.
3. הכסף הישן והעסקים המסורתיים
אל תזלזלו ביבואנים, בתעשיינים ובבעלי הרשתות הקמעונאיות.
הם אולי לא לובשים קפוצ'ון למשרד ולא מדברים על AI, אבל הם יושבים על הררי מזומנים.
המשפחות הגדולות של המשק הישראלי עדיין מחזיקות נתח שמן מעוגת העושר, והן יודעות איך לשמר אותו ולגרום לו לצמוח גם כשהבורסה רועדת.
תל אביב מול העולם: האם אנחנו בירת המיליונרים החדשה?
הנה נתון שישבור לכם את המוסכמות.
תל אביב מדורגת בעקביות באחד המקומות הראשונים בעולם בריכוז מיליונרים לנפש.
אנחנו עוקפים ערים שנשמעות הרבה יותר "נוצצות" כמו פריז או מוסקבה בחלק מהמדדים.
למה זה קורה?
כי תל אביב היא מגנט.
כל מי שעושה כסף בישראל, בסופו של דבר רוצה לגור במשולש הזהב שבין הים, הפארק והאיילון.
הצפיפות של העושר יוצרת אקו-סיסטם ייחודי.
אתם יושבים בבית קפה, ובשולחן לידכם יושב משקיע הון סיכון שמנהל חצי מיליארד דולר, ובשולחן השני יושבת יזמית שכרגע מכרה את הסטארט-אפ שלה לאמזון.
החיכוך הזה יוצר הזדמנויות.
הכסף פוגש כסף ומייצר עוד כסף.
הפסיכולוגיה של הכסף הישראלי: למה אנחנו אף פעם לא שבעים?
בניגוד למיליונר האירופאי הקלאסי, שאולי יעדיף לפרוש לטירה בכפר ולשתות יין כל היום, המיליונר הישראלי הוא יצור חסר מנוח.
הוא תמיד מחפש את הדבר הבא.
יש לזה סיבה שורשית עמוקה.
החיים בישראל מלווים בתחושת אי-וודאות קיומית תמידית.
זה גורם לנו לרצות לצבור עוד ועוד משאבים כרשת ביטחון.
ה"טחון" הישראלי הממוצע לא מסתפק ב-10 מיליון דולר.
הוא רוצה 20. ואז 50.
הוא רוצה להבטיח לא רק את העתיד שלו, אלא את העתיד של הנינים שלו.
זו הסיבה שאתם רואים יזמים בני 60 ו-70 שעדיין עובדים כמו משוגעים, מקימים קרנות ורצים מפגישה לפגישה.
הדרייב הזה הוא המנוע של הכלכלה שלנו.
שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש (ובכיס)
רגע לפני שנמשיך לצלול לעומק, בואו נענה על כמה שאלות שבוודאי צצות לכם בראש ואין לכם את מי לשאול כי הבנקאי שלכם בחופשה במלדיביים:
-
האם דירת מגורים הופכת אותי למיליונר?
טכנית? אם היא שווה 4 מיליון שקל וללא משכנתא – אז כן, אתה מיליונר בשקלים. מעשית? לא ממש. בעולם הפיננסי האמיתי ("נטו שווי נזיל"), הבית שאתה גר בו לא נספר. אי אפשר לקנות איתו במכולת אלא אם כן אתה מוכר אותו ועובר לגור באוהל. -
איך ישראל מדורגת ביחס לעולם?
מפתיעה לטובה. אנחנו נמצאים באופן עקבי בטופ 20 של המדינות עם הכי הרבה מיליונרים לנפש. זה נתון מטורף למדינה בגודל של ניו-ג'רזי. -
האם כל המיליונרים הם מהייטק?
ממש לא. אמנם ההייטק מייצר את הכותרות וה"רעש", אבל יש המון כסף בענפי הבנייה, התשתיות, המסחר הסיטונאי, ואפילו בחקלאות מתקדמת. כסף ישן הוא כסף חזק. -
כמה מיליארדרים יש בישראל?
המספר משתנה לפי שערי המניות, אבל אנחנו מדברים בדרך כלל על סדר גודל של 30 עד 50 איש שמחזיקים בתואר הנכסף הזה (בדולרים). זה מועדון שקשה מאוד להיכנס אליו, אבל קל מאוד לצאת ממנו אם עושים שטויות. -
מה ההשקעה הכי נפוצה של מיליונרים ישראלים?
פיזור. המיליונר הישראלי החכם לא שם את כל הביצים בסל אחד. הוא יחזיק נדל"ן בארץ, נדל"ן בחו"ל (ארה"ב/אירופה), תיק מניות מפוזר (S&P500 ומעלה) ונתח בהשקעות אלטרנטיביות (קרנות גידור/הון סיכון).
המסלול המהיר לעושר: האם הרכבת כבר עברה?
זו השאלה הכי כואבת.
אתם קוראים את הנתונים, רואים את המספרים (180,000 איש!) ושואלים את עצמכם – האם יש מקום לעוד אחד?
התשובה היא חד משמעית כן, והנה הסיבה.
העולם משתנה בקצב אקספוננציאלי.
פעם, כדי להיות עשיר, היית צריך להיוולד למשפחת רקנאטי או להקים מפעל פלדה.
היום?
היום המחסומים לכניסה נמוכים מתמיד, אבל התחרות חכמה יותר.
המספר של בעלי ההון בישראל נמצא במגמת עלייה מתמדת.
כל שנה מצטרפים אלפי אנשים חדשים למועדון המיליון.
הם עושים את זה דרך איקומרס, דרך שיווק דיגיטלי, דרך השקעות חכמות בשוק ההון מגיל צעיר, וכמובן – יזמות טכנולוגית.
העוגה לא נשארת בגודל קבוע; היא גדלה.
אם השכן שלכם קנה פורשה, זה לא אומר שלכם לא נשאר.
זה רק אומר שהוא מצא דרך לייצר ערך, ועכשיו תורכם.
הטעות הקריטית שמונעת מכם להצטרף לסטטיסטיקה
רוב האנשים מתמקדים ב"להיראות" עשירים במקום "להיות" עשירים.
בישראל, תרבות ה"שופוני" חזקה מאוד.
אבל המיליונרים האמיתיים, אלו שמרכיבים את הנתונים היבשים של הדוחות, הם לרוב אנשים מחושבים מאוד.
הם מבינים את ההבדל בין נכס להתחייבות.
הם יודעים שרכב יוקרה הוא הוצאה, ונדל"ן מניב הוא הכנסה.
השינוי המנטלי הזה הוא הגשר בין מעמד הביניים לבין העשירון העליון.
המיליונרים החדשים של ישראל הם פיננסיירים בנשמה, גם אם הם מתכנתים במקצועם.
מה צופן העתיד? תחזית אופטימית לכיס שלכם
אם נסתכל קדימה, המגמה ברורה.
ישראל הופכת למעצמה פיננסית.
השקל חזק (בפרספקטיבה ארוכת טווח), ההון האנושי הוא מהטובים בעולם, והחדשנות לא עוצרת.
הצפי הוא שמספר המיליונרים בישראל ימשיך לטפס בעשרות אחוזים בעשור הקרוב.
אנחנו נראה יותר ויותר אנשים שמגיעים לעצמאות כלכלית בגילאים צעירים יותר.
זה אומר שהמועדונים יהיו מלאים יותר, המסעדות יהיו מוזמנות חודשים מראש, והתחרות על הדירות בתל אביב תהיה קשה יותר.
אבל זה גם אומר שההזדמנויות נמצאות בכל פינה.
הכסף מחפש ידיים מוכשרות לנהל אותו.
הוא מחפש רעיונות חדשים להשקיע בהם.
אם אתם קוראים את המגזין הזה, אתם כבר בכיוון הנכון.
אתם מבינים שכסף הוא אנרגיה, ובישראל האנרגיה הזו נמצאת בשיאה.
אז כמה מיליונרים יש בישראל? התשובה היבשה היא סביב ה-180 אלף, תלוי את מי שואלים ואיך סופרים את הדולרים מתחת לבלטות. אבל התשובה המעניינת באמת היא שהמספר הזה הוא דינמי, חי ובועט. הוא מייצג מדינה שלא נחה לרגע, אנשים שלא מסתפקים בבינוניות, וכלכלה שיודעת להמציא את עצמה מחדש פעם אחר פעם. השאלה היא לא כמה יש, אלא מתי אתם הולכים להיות המספר ה-180,001. העולם שייך לאלו שמעזים, לאלו שמשקיעים, ולאלו שמבינים שבישראל – השמיים הם לא הגבול, הם רק נקודת ההתחלה של האקזיט. צאו לעבוד, תשקיעו בחכמה, ומי יודע? אולי בכתבה הבאה נכתוב עליכם.